עיצוב פנים - ציורים ומה שהם מכניסים לבית שלנו

עיצוב פנים - ציורים ומה שהם מכניסים לבית שלנו הוא בשבילי לא שאלה של “מה לשים על הקיר”, אלא איך נותנים לבית קול. ציור נכון לא נצמד לעיצוב-הוא מוביל אותו. הוא הופך פיסה של רגש, זיכרון או חלום לשפה חומרית של קו, כתם וצבע, וכשהוא מדויק-הבית נושם אחרת.

אני מתחילה תמיד מהסיפור. לפעמים זה נוף שמחזיר נשימה ומאיר חלון פנימי, לפעמים פורטרט שמדבר על קשר ומשפחה, ולפעמים אבסטרקט שמותיר מקום לפרשנות פתוחה. מהרגע שהסיפור ברור, כל ההחלטות נהיות פשוטות יותר: גודל, צבעים, מיקום ותאורה מקבלים היגיון אחד שמשרת תחושה ולא רק אסתטיקה.

קנה-המידה קובע את העוצמה. ציור קטן על קיר גדול הולך לאיבוד; ציור נדיב נותן לחלל עמוד-שדרה. אני אוהבת לחשוב על יחס בין הרהיט לקיר ולאפשר לציור “להחזיק” את האזור שמסביבו. מעל ספה, קונסולה או מיטה-היצירה לא צפה לבד, היא יוצרת מערכת יחסים עם מה שמתחתיה, וכך כל הפינה מקבלת יציבות ושקט.

גם הצבע הוא שיחה, לא התאמה טכנית. אני מחפשת גוונים שמדברים את שפת הבית ומוסיפה להם נגיעה אחת מפתיעה-קמצוץ של ניגוד, קו רוטט, כתם חי. לפעמים זו שכבת צבע עמוקה שמאזנת חומרים קרים, ולפעמים זה אור בהיר שמאיר טקסטיל כהה. כשיש דיאלוג בין הציור לעץ, לטיח, למתכת ולטקסטיל-נולד עומק, לא “סט” תואם מהמדף.

התאורה סוגרת את המעגל. אור רך שמחליק על פני הבד חושף שכבות ומרקמים, ופתאום הציור הופך לאירוע של יום ולילה. אני בוחרת מנורות שמלטפות ולא מסנוורות-פס עליון עדין, מנורת עמידה בפינה, או זרוע תמונה קטנה שמדגישה את הקומפוזיציה. כשהאור נכון, גם בית שקט מרגיש מלא.

מיקום הוא עניין של קשב. בכניסה אני נוטה לבחור יצירה שמגדירה את הטון של הבית בשתי שניות. במסדרון אני אוהבת רצף של עבודות שיוצר קצב ותנועה. מעל שולחן האוכל-משהו שמחזיק שיחה, לא גונב אותה. בחדר השינה-טון נמוך, שכבות רכות שמזמינות עצימה של יום. בכל מקום אני בודקת את הגובה בגוף, לא בסרגל, כדי שהעין תפגוש את היצירה בנוחות.

בחרתי מזמן לוותר על “יפה לעכשיו” ולהעדיף מקור שמחזיק זמן. הדפס תעשייתי יכול להיות נכון לרגע, אבל הוא לא מספר כלום על מי שגר בבית. מקור, גם אם הוא צנוע, מביא איתו תשומת לב, חוסר-שלמות אנושית וטביעת יד. הוא משלים את מה שהעיצוב לא יכול לומר במילים-וזה בדיוק המקום שבו הבית נהיה שלנו.

לפעמים אנחנו בונים מערכת יחסים עם אמנית ומזמינים עבודה שמותאמת לבית ולסיפור שלו. זה תהליך שמחבר בין השראה, סקיצות ובחירות חומר וצבע, ומוליד יצירה שלא קיימת בשום מקום אחר. ברגעים כאלה “עיצוב פנים - ציורים ומה שהם מכניסים לבית שלנו” כבר אינו פרק בעבודה—הוא לב העבודה.

ובסוף כל התהליך, לא רק הקיר משתנה. האווירה משתנה. יש תחושה שכל החומרים, האור והטקסטיל מצאו מכנה משותף אחד-ציור שמחזיק את החלל בעדינות ובביטחון, ומספר מי אנחנו בלי לומר מילה.

הכירו את שרה שרון (סובל)

אני שמחה להציג את עבודותיה של שרה שרון (סובל)-ציורים שיש בהם שקט ובו-בזמן תנועה פנימית.

בין נוף, דימוי ואבסטרקט רגשי, שרה בונה שכבות צבע מדויקות וקומפוזיציות שמוסיפות חום וצלילות לחלל.

זו לא “עוד תמונה יפה”, זו אמנות שמחברת את העיצוב אל החיים-ובדיוק שם הבית מוצא את הלב שלו.

שרה שרון, ציורים שמן ואקריליק

שרה נולדה בירושלים בשנת 1995 למשפחה דתית. בגיל 21 עברה לעמק החולה בצפון הארץ, ועזבה את הדת. כיום היא מתגוררת בקיבוץ כפר סאלד, נשואה לטל ואמא לנטע (2), וחוקרת את חייה בדו מימד. היא בוגרת מכון תל-חי לאמנויות במחלקה לאמנות פלסטית, ותלמידתה של אולגה קונדינה, חברת קבוצת ברביזון החדשה. שרה מאופיינת ביצירתה בסגנון פיגורטיבי-אקספרסיוניסטי, המתארת ​​את העולם סביבה בציור לצד קריצה וביקורת חברתית.

מוזמנים לצלול לעולם שלה דרך הציורים – ולהביא הביתה נגיעה אמיתית של יופי, משמעות והשראה.